פירוש שד"ל על התורה
פירושי שמואל דוד לוצאטו הנודע בפירושיו על התורה
בכרך אחד
זמן אספקה: 7 ימי עסקים
מק"ט / דגם: 131
יצרן: הוצאת חורב
110 ₪
פירושי שמואל דוד לוצאטו הנודע בפירושיו על התורה בכרך אחד.
פירושו של שד״ל לתורה נדפס בפאדובה בשנת תרל״א עם המקרא ותרגומו לאיטלקית. בהדפסה זו תופס התרגום האיטלקי את חלק הארי, ולכן צומצמה הרבה תפוצתו של הספר; נזקקו לו בעיקר יהודים יודעי איטלקית. ואכן עמד על הדבר ישעיה לוצאטו, אשר הדפים את פירושו של אביו לתורה. בנספח לספר דברים הוא כותב, גם על דעת אחיו: ״עלה בדעתם גם כן למכור הרשות לחזור ולהדפיס פירוש התורה לבדו, כי ראו כי החומש הזה באופן הנדפס פה פאדובה לא יועיל לרוב, כי אם לאחינו בני ישראל באיטליה, ומגמתם להועיל בספרי אביהם ז״ל ליהודים בכלל״. מהדורה זו שלפנינו, היוצאת לאור ביוזמתו הברוכה של ד״ר ש״א נכון יצ״ו, היא אפוא הוצאתו לפועל של רעיון ישן.
פירושו של שד״ל לתורה לא יצא מתחת ידי מחברו כשהוא ערוך לדפוס. הוא בעצם מעשה מרכבה מרשימותיו על שעוריו בתנ״ך בבית המדרש לרבנים בפאדובה, בו הרביץ שד״ל תורה במשך ל״ו שנים. מכאן אופיו של הספר העושה לפרקים רושם של רשימות חפוזות. לא פעם שד״ל רומז למה שכתב ב״המשתדל״ שנוסף לחומש ״נתיבות השלום״, לדברי הביאור שם, לדבריו בספרו ״אוהב גר״, ״דקדוק של הלשון העברית״, למאמריו בכתבי עת ״בכורי העתים״ ו״כרם חמד״ או לדברי ידידו ר׳ יצחק שמואל ריג׳יו בביאורו לתורה. במקום שראינו ערך להוספות אלה הבאנום בשולי העמוד.
עוד לאופיו המיוחד של החיבור: הוויכוחים שבין הרב לתלמידיו הנמצאים פה ושם בפירושו. לדוגמא הדיון על הפירוש לשמות י״ז י״ב: ״ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה״. שד״ל מזכיר לעתים קרובות את תלמידיו, מי בשמו המלא, מי בראשי תיבות. ראשי תיבות אלה בחלקם קשה לדעת אל מי נתכוון. דרך משל כשהוא כותב אח"מ יש, שכוונתו ל״אחד מתלמידי״, ויש שנתכוון לתלמידו אברהם חיים מיינשטר. לפעמים הוא מביא דברים מתלמיד וקוראו בשמו הפרטי כגון ״אהוד״ וכוונתו לאהוד לא־לי.
ועתה דברים אחדים לגבי מהדורתנו. הכנסנו בפירוש שינויים קלים אחדים כדי להתאימו לצרכי הקוראים והלומדים העבריים בני דורנו: בכמה מקומות ראינו להשמיט קצת דברים מן הפירוש אשר העדרם אינו פוגע בערכו, כגון רוב הדברים על לשונות לא־שמיות ועל זיהוי שמות גיאוגרפיים שבמקרא. דבריו אלה לקח שד״ל מכלי שני או שלישי; הם אינם עומדים בפני הביקורת. כנגד זה נשמרו דבריו על שורשי מלים בעברית ובארמית ועל הוראת השמות והפעלים שנגזרו ונסתעפו מהם ואפילו שוללת הבלשנות שבימינו את רובי דעותיו לפי שדבריו אלה אופייניים לדרכו המיוחדת של שד״ל ולמקוריותו בחקר הלשון.
כריכה קשה
גודל 22.5X15.5 ס"מ
569 עמ'
פירושו של שד״ל לתורה נדפס בפאדובה בשנת תרל״א עם המקרא ותרגומו לאיטלקית. בהדפסה זו תופס התרגום האיטלקי את חלק הארי, ולכן צומצמה הרבה תפוצתו של הספר; נזקקו לו בעיקר יהודים יודעי איטלקית. ואכן עמד על הדבר ישעיה לוצאטו, אשר הדפים את פירושו של אביו לתורה. בנספח לספר דברים הוא כותב, גם על דעת אחיו: ״עלה בדעתם גם כן למכור הרשות לחזור ולהדפיס פירוש התורה לבדו, כי ראו כי החומש הזה באופן הנדפס פה פאדובה לא יועיל לרוב, כי אם לאחינו בני ישראל באיטליה, ומגמתם להועיל בספרי אביהם ז״ל ליהודים בכלל״. מהדורה זו שלפנינו, היוצאת לאור ביוזמתו הברוכה של ד״ר ש״א נכון יצ״ו, היא אפוא הוצאתו לפועל של רעיון ישן.
פירושו של שד״ל לתורה לא יצא מתחת ידי מחברו כשהוא ערוך לדפוס. הוא בעצם מעשה מרכבה מרשימותיו על שעוריו בתנ״ך בבית המדרש לרבנים בפאדובה, בו הרביץ שד״ל תורה במשך ל״ו שנים. מכאן אופיו של הספר העושה לפרקים רושם של רשימות חפוזות. לא פעם שד״ל רומז למה שכתב ב״המשתדל״ שנוסף לחומש ״נתיבות השלום״, לדברי הביאור שם, לדבריו בספרו ״אוהב גר״, ״דקדוק של הלשון העברית״, למאמריו בכתבי עת ״בכורי העתים״ ו״כרם חמד״ או לדברי ידידו ר׳ יצחק שמואל ריג׳יו בביאורו לתורה. במקום שראינו ערך להוספות אלה הבאנום בשולי העמוד.
עוד לאופיו המיוחד של החיבור: הוויכוחים שבין הרב לתלמידיו הנמצאים פה ושם בפירושו. לדוגמא הדיון על הפירוש לשמות י״ז י״ב: ״ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה״. שד״ל מזכיר לעתים קרובות את תלמידיו, מי בשמו המלא, מי בראשי תיבות. ראשי תיבות אלה בחלקם קשה לדעת אל מי נתכוון. דרך משל כשהוא כותב אח"מ יש, שכוונתו ל״אחד מתלמידי״, ויש שנתכוון לתלמידו אברהם חיים מיינשטר. לפעמים הוא מביא דברים מתלמיד וקוראו בשמו הפרטי כגון ״אהוד״ וכוונתו לאהוד לא־לי.
ועתה דברים אחדים לגבי מהדורתנו. הכנסנו בפירוש שינויים קלים אחדים כדי להתאימו לצרכי הקוראים והלומדים העבריים בני דורנו: בכמה מקומות ראינו להשמיט קצת דברים מן הפירוש אשר העדרם אינו פוגע בערכו, כגון רוב הדברים על לשונות לא־שמיות ועל זיהוי שמות גיאוגרפיים שבמקרא. דבריו אלה לקח שד״ל מכלי שני או שלישי; הם אינם עומדים בפני הביקורת. כנגד זה נשמרו דבריו על שורשי מלים בעברית ובארמית ועל הוראת השמות והפעלים שנגזרו ונסתעפו מהם ואפילו שוללת הבלשנות שבימינו את רובי דעותיו לפי שדבריו אלה אופייניים לדרכו המיוחדת של שד״ל ולמקוריותו בחקר הלשון.
כריכה קשה
גודל 22.5X15.5 ס"מ
569 עמ'